בדיקות בהריון: שקיפות עורפית וסקירת מערכות


30 Jun
30Jun

מה חשוב לדעת על בדיקת השקיפות העורפית? מתי מומלץ לבצע סקירת מערכות מורחבת? האם אולטרסאונד מסוכן לעובר? כל הבדיקות, כל השאלות - במדריך מקיף. מאת: ד"ר יואל בראון

שקיפות עורפית

בדיקה שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד, שבה נמדד החלק האחורי של הראש המכיל נוזל. לכל עובר, גם במצב תקין ונורמלי, יש נוזל באזור זה. השאלה היא: כמה נוזל יש לעובר? 

מחקרים לימדו כי לעוברים הסובלים מתסמונת דאון ישנו נוזל בכמות רבה יותר מאשר לעוברים תקינים. כמובן, אין זה אומר כי כל עובר עם נוזל מעבר לנורמה - הינו חולה בתסמונת דאון. ישנם עוברים בריאים, שיש גם להם כמות נוזל מעבר לנורמה.  

עם זאת, כאשר כמות הנוזל עולה מעבר לסף מסוים (התלוי בגיל ההריון) - עולה חשד כי ייתכן שהעובר סובל מבעיה כרומוזומלית. 

מה בודקת בדיקת שקיפות עורפית?

מלכתחילה, הבדיקה נועדה לבדוק סיכון לתסמונת כרומוזומלית, במיוחד לתסמונת דאון - אך כיום יודעים כי כמות רבה של נוזל יכולה להעיד על בעיה לבבית או לימפתית ועוד. 

כאשר נבצע רק את בדיקת השקיפות העורפית, נגלה רק 7 מתוך 10 נשאים לתסמונת דאון; ועל כן, יש חשיבות רבה לבדיקות הדם הנלוות בטרימסטר הראשון ולבדיקת הדם של השליש השני של ההריון. 

כיום, ניתן גם לבצע בדיקת דם אימהי, להימצאות תסמונת בעובר. בבדיקה זו, נגלה למעלה מ-99% מהחולים. הבעיה העיקרית היא כי בדיקה זו יקרה מאוד. בבדיקת אולטרסאונד של השקיפות העורפית, ניתן להוסיף עוד מספר בדיקות המעלות את רגישות הבדיקה לתסמונת דאון, כגון בדיקת המסתם הטריקוספידלי בלב (לוודא כי אינו דולף), בדיקת וריד מסוים שנקרא דוקטוס ונוזוס ועוד. 

בדיקות אלה אינן מבוצעות במסגרת קופת החולים, אלא באופן פרטי. בנוסף, בבדיקת האולטרסאונד של השקיפות העורפית, ניתן גם לראות הפרעות מבניות בעובר - במקרה שהן קיצוניות. 

בבדיקת האולטרסאונד של השקיפות העורפית, נמדד האורך בין הראש לעכוז העובר - שעל פיו נקבע גם גיל ההריון. כל הבדיקות הנ"ל מביאות בסופו של דבר לחישוב סטטיסטי, שבו מחושב הסיכון לתסמונת דאון בעובר. 

בחישוב הנתונים, משוקללים גיל האישה, אורך העובר והשקיפות העורפית שנמדדו. בדרך כלל, מוסיפים לשקלול גם את בדיקת הדם של הטרימסטר הראשון, שבה נבדקים חלבונים עובריים ושלייתיים. 

מה נדרש לעשות, אם תוצאות הבדיקה מראות על סיכון לתסמונת דאון?

על פי משרד הבריאות, במקרה שהסיכון גבוה מ-1:200 (כגון 1:130), ישנה המלצה לבצע יעוץ גנטי אצל רופא מומחה, על מנת לשקול ביצוע בדיקה פולשנית של סיסי שליה או דיקור מי שפיר, כדי לבדוק האם העובר נשא או לא. 

מתי יש לבצע את בדיקת השקיפות העורפית? 

באתר משרד הבריאות, נאמר כי ניתן לבצע את הבדיקה בין שבוע 10 לסוף שבוע 13. עם זאת, למעשה ניתן לבצע את בדיקת האולטרסאונד בין שבועות 6 עד 13; ואת בדיקת הדם ניתן לבצע בין שבוע 10 לבין שבוע 13. 

מותר לבצע את בדיקת השקיפות העורפית רק כאשר אורך העובר - דהיינו המרחק בין הראש לעכוז - הינו בין הערכים 45-84 מ"מ, שבדרך כלל נמדדים בגיל הריון של 11 עד 13 שבועות.  

כיצד מתבצעת הבדיקה בפועל?

בדיקת השקיפות העורפית היא בדיקת אולטרסאונד פשוטה של עורף העובר. בבדיקה זו, נבדקת כמות הנוזל בעורפו. בשל העובדה כי קיים קושי למדוד את הנפח של הנוזל בעורף, בודקים מישור מסוים בעורף העובר, שיש לו מספר קריטריונים. 

כאשר נמצאים במיקום המדויק של המישור, מודדים את אורך החלל במישור זה. יחידות המדידה הן מילימטרים - ועל כן יש חשיבות רבה למיקום נכון של החתך הסונוגרפי ולהגדלת התמונה. 

האם בדיקה זו ממומנת על ידי המדינה?

בדיקת השקיפות העורפית היא בסל הבריאות וממומנת על ידי המדינה. לעתים הבדיקה מבוצעת במכונים פרטיים, בעלות 43 ש"ח. 

סקירת מערכות

מהי סקירת מערכות מוקדמת? כיצד מתבצעת הבדיקה?

סקירת מערכות מוקדמת היא בדיקה של אברי העובר, בשבועות המוקדמים להריון. על פי משרד הבריאות, ניתן לבצע את הבדיקה משבוע 13 ועד שבוע 17. מטרת הסקירה הינה גילוי מוקדם של מומים גדולים, כך שבמקרה שקיימים מומים כאלה - הבירור יתבצע מוקדם, אם וכאשר תימצא סיבה להפסקת הריון, על ידי גרידה (ולא בשלב מאוחר יותר).  

בסקירת המערכות המוקדמת, נבדקים אברי העובר בצורה דומה לסקירה המאוחרת, אך מטרתה העיקרית היא גילוי מוקדם של מומים גדולים. הבדיקה אינה ממומנת על ידי משרד הבריאות - ועלותה תלויה בביטוח הבריאות הפרטי, שיש לאישה.

מהי סקירת מערכות מאוחרת? מה בדיוק בודקים בבדיקה זו?

סקירת מערכות מאוחרת היא בדיקה אשר ממומנת על ידי סל הבריאות. בבדיקה זו, ישנם מספר איברים אותם הסוקר אמור לבדוק. מעין צ'ק ליסט של אברי התינוק ושל מצב התפתחותם. הבדיקה, למשל, כוללת בדיקת כפות ידיים - אך אינה מצריכה בדיקה של מספר האצבעות. 

למשל, הבדיקה אינה מצריכה לבדוק את פרופיל פני העובר. ועל כן, בדרך כלל הבדיקה קצרה יותר מבדיקה "פרטית". הביטוי סקירה מורחבת או מקיפה הינו שם נרדף לסקירה פרטית, שבה מסתכלים על מספר פרטים רב יותר הקשורים בעובר. הסקירה מתבצעת בדרך כלל בין שבוע 19 ל-25, אך הכי מומלץ לבצע את הסקירה בין שבוע 20 ל-23.  

מתי עולה צורך לבצע בדיקות נוספות בזמן ההריון, כגון אקו לב עוברי או סקירת מערכות בתלת ממד?

ישנם קריטריונים לביצוע אקו לב עוברי, כגון מום לבבי אצל האם או אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה. באשר לסקירה בתלת ממד: טכנולוגיה זו נותנת אפשרות להבין בצורה פשוטה את תמונת הדו-ממד של האולטרסאונד. בעצם, הדמיית התלת ממד צוברת מספר רב של תמונות דו-ממדיות - ויוצרת מהן תמונה תלת ממדית. 

על פי רוב, השימוש העיקרי בתלת ממד, הוא להדגים את אזור הפנים או את כלל העובר. חשוב לדעת: אם הסוקר לא ביצע תמונת תלת ממד - אין זה אומר שהסקירה לא טובה. לרוב, הרופא הסוקר איננו נדרש לתמונת תלת ממד, כדי להבין ולפענח את מצב העובר. 

כמו כן, הרזולוציה של התמונה יורדת מעט, כאשר מבצעים תמונת תלת ממד; ולעתים, התמונה אינה ברורה דיה - בשל ראות לא טובה, או מנח עובר שמקשה על לקיחת התמונה. 

האם לבדיקות אלה ישנם סיכונים או תופעות לוואי?

ככלל, כל מכשיר אולטרסאונד פולט אנרגיה, באמצעות גלים שאינם נשמעים - מכיוון שהם בתדר גבוה, שהאוזן האנושית אינה מסוגלת לשמוע. גלי הקול מתורגמים לתמונה. שיטה זו עובדת בדומה למכ"מ: הקרן נשלחת מהמתמר, חוזרת אליו - והזמן בין השליחה שלה לקבלת הסיגנל החוזר, נותן נקודה במיקום מסוים. עד כה, לא הוכח שאולטרסאונד במינון המקובל בסקירת מערכות - פוגע בעובר. על הרופא הסוקר להקפיד כי האנרגיה הנשלחת לעובר תהיה קטנה, עד כמה שאפשר. מדובר במכשיר בטוח ביותר. גם באקו לב עובר, משתמשים במכשיר אולטרסאונד הדומה לזה המשמש לסקירת המערכות, שנחשב לבטוח ביותר.

לסיכום: 

מומלץ לבצע את כלל הבדיקות המתוארות, מכיוון שלכל בדיקה יש מטרה נפרדת. מטרת בדיקת השקיפות העורפית היא לחפש סימנים מחשידים לתסמונת דאון. מטרת הסקירה המוקדמת היא לבדוק את האנטומיה של העובר - ומטרתה של הסקירה המאוחרת היא לבדוק את התפתחות העובר, בצורה מדוקדקת יותר.

ד"ר יואל בראון הוא מומחה לבדיקות מעקב הריון, בית החולים סורוקה ובמרפאת אולטרה קייר.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.